תביעה קטנה/יעוץ וגישור

WWW.TviaKtana.co.il

עו"ד הדס קריספי
נטלי אדר מגשרת מוסמכת
פתרון סכסוכים בדרך אחרת

 

 
דף הבית >> מהי תביעה קטנה
 

פרשנות לקיצורים שנעשה בהם שימוש בטקסט:
ביהמ"ש - בית המשפט.
ת"ק - תביעה קטנה.
פס"ד - פסק דין.
כמו כן, כל ההדגשות בטקסט החקיקה אינן במקור, והן הוספו לשם הנוחות בלבד.

מהי תביעה קטנה:

תביעה היא הליך משפטי אזרחי בו מבקש אדם מבית המשפט סעד המופנה נגד אדם אחר.

תביעה קטנה הנה תביעה אזרחית אשר מוגשת בבית משפט לתביעות קטנות, על ידי יחיד. תאגיד אינו יכול להגיש תביעה קטנה, אך יכול להתבע בתביעה קטנה. לניהולה של התביעה הקטנה ישנו אופי שונה מתביעה אזרחית רגילה. סוגי התביעות והליך ניהול המשפט מצוי ברובו בחוק בתי המשפט ובתקנות סדר הדין האזרחי.

תביעה קטנה תוגש לרוב בנושאים הנוגעים לצרכנות והתביעות הן לרוב על פי חוק הגנת הצרכן, בסעדים כספיים עד סכום של 30,000 ש"ח, כמו כן, תביעות קטנות עפ"י חוק המכר וחוקים נוספים אשר נוגעים לעולם האזרחי. לתביעה בבימ"ש לתביעות קטנות ישנן יתרונות חסרונות ותנאים. לכן, וטרם הגשת התביעה יש לשקול מספר גורמים.

סמכות:


לבית משפט לתביעות קטנות אין סמכות ייחודית לדון בתביעה שעונה להגדרתה של "תביעה קטנה", ולכן, תובע יכול לבחור מהו הפורום המועדף עליו, דהיינו, הגשת תביעתו בבימ"ש שלום או הגשת תביעתו בבימ"ש לתביעות קטנות.

סכום כתב התביעה:

כתב תביעה בבימ"ש לתביעות קטנות יכול שיהיה עד לסכום של 30,000 ש"ח. סכום זה משתנה מעת לעת, והשתנה ממש לאחרונה בשנת 2008. סכום תביעה הגבוה מסכום זה, סביר שייתבע בבימ"ש שלום על מנת לקבל את מלוא הסעד. בעניין זה יש לזכור כי אגרת ביה"ש בתביעה קטנה היא נמוכה בצורה משמעותית מתביעה כספית רגילה בבימ"ש שלום ועומדת על 1% מסכום התביעה. לכן, לעיתים, ישתלם יותר לתובע "לקצץ" מעט את סכום תביעתו, על מנת לבוא בשערי בית משפט לתביעות קטנות. 

כתב הגנה:

ישנה חשיבות עליונה להגשת כתב הגנה תוך הזמן הקבוע בחוק, שכן, להבדיל מבימ"ש שלום, שם מוטל על התובע להוכיח את תביעתו טרם קבלת פסק דין, הרי שבבימ"ש לתביעות קטנות, יינתן פסק דין בהיעדר הגנה, על יסוד כתב התביעה לבדו, מבלי שמוטל על התובע הנטל להוכיח את תביעתו.

הודעת צד ג':

(לשימושו של הנתבע בלבד)

במידה וברצונך לצרף אדם נוסף לתביעה, בשל תביעה שהוגשך נגדך, באפשרותך להגיש "הודעת צד ג'". 

ניתן לעשות שימוש בהליך זה במידה ונתבע מעוניין לכבול צד שלישי להכרעה שתנתן בפסק הדין. (לדוגמא: א' תבע את ב', ב' יצרף את ג' כך שגם הוא יהיה נתבע יחד איתו).

מטרה נוספת של הליך זה היא להביא לסיום הסכסוך שבין התובע, הנתבע והצד השלישי, תוך כדי הדיון בתביעה העיקרית או עד כמה שאפשר בסמוך לדיון העיקרי. הודעת צד ג' היא סוג של "תביעה על תנאי" כלומר:  הצד השלישי ייכול להמצא חייב, רק אם התובע זכה בתביעה נגד הנתבע (בעצם אם נפסק שהנתבע צריך לשלם את סכום התביעה -הוא "יגלגל" את האחריות האחריות או את חלקה, לצד השלישי שצורף לתביעה).

כמו כן, הליכי צד ג' מושפעים מחייה של התביעה הראשית. דהיינו, אם ביהמ"ש ידחה את התביעה הראשית תדחה גם הודעת צד ג'. רק אם ביהמ"ש קיבל את התביעה והתקבל הסעד המבוקש, ניתן "לגלגל" אחריות לצד ג'.

קיים חריג שמבטל את המצב של התלות, והוא כאשר נוצרו שתי חזיתות שונות אשר ניתנות להפרדה וניתן להכריע בכל אחת מהן - בנפרד.

ערכאת ערעור:

לאחר מתן פסק הדין יכול כל צד אשר סבר כי ההכרעה אליה הגיע בית המשפט בטעות יסודה, להגיש בקשת ערעור על פסק הדין. ערעור ניתן להגיש ברשות של שופט בית המשפט המחוזי. על מנת שתנתו זכות ערעור, על המערער לשכנע את בית המשפט כי קיימת הצדקה לסטות מן הכלל שבהליך של תביעה קטנה, אשר מטרתו זריזות ויעילות, יש לערב את ערכאת הערעור, וכך בעצם לפגוע בכלל זה. ערעור בתביעה קטנה לרוב לא יתקבל, אלא אם מדובר במקרה מיוחד. זהו שיקול שיש לקחת בחשבון כאשר מחליטים אם לתבוע בבימ"ש לתביעות קטנות או בבימ"ש שלום.

בבימ"ש שלום, זכות הערעור עומדת לתובע או לנתבע באופן אוטומטי פעם אחת. (תביעה בבימ"ש שלום - ערעור בזכות לבימה"ש המחוזי).

ראיות:

בבימ"ש לתביעות קטנות ניתן להגיש ראיות שאינן קבילות. עובדה זו לבדה יכולה לעיתים להכריע את הזכייה במשפט. כאן המקום לחשוב טוב אם כדאי "לקצץ" מעט בסכום התביעה ולהגיש אותה בבימ"ש לתביעות קטנות או לתבוע את הסכום כולו ובכך להסתכן בהפסד התביעה בשל חוסר ראיות. 

ייצוג:

בבימ"ש לתביעות קטנות לא ניתן להיות מיוצג בהופעה בבית המשפט, למעט מקרים חריגים, כדלקמן:

  1. בית המשפט נתן רשות לייצוג ע"י עו"ד מטעמים מיוחדים שיירשמו.
  2. בית המשפט נתן רשות לייצוג ע"י ארגון שנקבע ע"י שר המשפטים.
  3. בית המשפט נתן רשות לייצוג ע"י אדם מיופה כח, ובלבד שהמייצג מיופה הכח עומד ב 3 תנאים מצטברים:

הוא אינו עוסק בייצוג דרך קבע, הייצוג אינו נעשה במהלך עסקיו הרגיל של המייצג, הייצוג אינו נעשה בתמורה (כלומר - שלא יהיה עורך דין), אבל אסור לשכוח כי רק על הופעה בבימ"ש חל איסור ייצוג ע"י עו"ד, ולא בניהול ההליך כולו, כמו מכתב פנייה טרם הגשת תביעה, כתב תביעה או כתב הגנה.

סעדים:

לאחר שמיעת הצדדים בתיק ייתן בית המשפט את פסק דינו בו יכריע האם ראוי התובע לקבל את הסעדים שביקש. כן יקבע השופט מי מהצדדים יישא בהוצאות המשפט.

עגמת נפש:

המונח "עגמת נפש" הוא רכיב של סעד אשר משמעותו עמומה בבית במשפט. מוגדר גם כ "נזק שאינו של ממון".

בית המשפט שואב סמכותו לפסוק סעד בגין עגמת נפש, מכוח סעיף 13 לחוק החוזים (תרופות), והשילוב ביניהם נגזר מהשאיפה לעשיית צדק במערכת המשפט. גובה הסעד שיינתן בגין עגמת נפש נתון לשיקול דעתו של השופט היושב בדין וזה יחליט על פי ראות עיניו מהו גובה הפיצוי שיינתן ככל שיוכיח זאת התובע. במשך השנים התגבשה בפסיקה "אומדנה" אשר לפיה שופטים פוסקים סכום של כסף בעבור עגמת נפש. ניתן לעיין בהרחבה במאמר בנושא עגמת נפש, אשר דן בסוגיה.  


בוררות ופשרה בתביעות קטנות:

קיימת האפשרות שהשופט היושב בדין יציע לכם כבעלי דין, אחת משתי האפשרויות:

  1. השופט יכול לדון בתביעה כבורר או להעביר את התביעה לבורר שהסכים לדון בה מבלי לקבל שכר מהצדדים לפי סעיף 79ב לחוק בתי המשפט. השופט מחוייב לקבל את הסכמת שני הצדדים לתביעה על מנת להעביר את הדיון לבוררות ולא יוכל לעשות זאת על דעת עצמו. טרם קבלת ההחלטה חשוב לדעת כי הוראות חוק הבוררות חלות על בוררות בבימ"ש לתביעות קטנות, למעט אישור וביטול של פסק הדין וכן הוראות בדבר שכר הבורר וחיוביו. משמעות הדבר, שלא ניתן לקבל "פסק דין" מבית המשפט, אלא "פסק בורר". פסק הבורר הנו סופי ואינו ניתן לערעור, להבדיל מפסק דין רגיל (שלא על דרך הבוררות) של תביעות קטנות, אשר ניתן לערעור ברשות ביהמ"ש.
  2. השופט יכול לפסוק בדרך של פשרה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט. פסיקה על דרך הפשרה תעשה ב 3 מקרים: הושפט יפסוק על דרך הפשרה בהסכמת בעלי הדין, השופט יציע לבעלי הדין הסדר פשרה, השופט יעניק תוקף של פסק דין להסדר הפשרה שעשו בינהם בעלי הדין. היתרון בפסיקה על דרך הפשרה הוא, שניתנת לביהמ"ש סמכות להכריע בסכסוכים בין הצדדים שלא על יסוד ראיות מלאות או ראיות כלל. הסכמתם המלאה של הצדדים היא תנאי לקיומו של הסכם פשרה בר - תוקף. חשוב לציין כי ביהמ"ש יכול לקבל את התביעה במלואה (להעניק את מלוא הסעד) או לדחות אותה לחלוטין (לא לתת סעד בכלל), כלומר המילה "פשרה" אינה מעידה בהכרח על אופי ההליך, כלומר: לא תמיד יפסק משהו "באמצע".

חשוב לדעת, כי צדדים יכולים להגיע לפשרה באופן עצמאי. לאחר שהצדדים הסכימו בינהם, עליהם להגיש לביהמ"ש את "הסדר פשרה" ובית המשפט רשאי להעניק להסדר זה תוקף של פסק דין.

         לדוגמא: פסיקה על דרך הפשרה, ראה ת"ק אלינור הראר נגד פלאפון.

 
לכל אדם באשר הוא עומדת הזכות לבוא באותו בית משפט לתביעות קטנות 5 פעמים בשנה אחת, דהיינו, לא ניתן לתבוע יותר מחמש פעמים בשנה באותו בית משפט.

                                                                 

 



לייבסיטי - בניית אתרים